מדוע כולם הולכים ללמוד משפטים ? היום, נראה כי לכל אדם שני יש תואר במשפטים, וכל אחד מסתובב עם עורך דין צמוד לכל מקום אליו הוא מגיע.
האם זה בגלל שקל כל כך ללמוד משפטים ולסיים את התואר בציון המאפשר להמשיך להתמחות? או שמא הפך התואר במשפטים להיות דבר נדרש לכל אזרח בישראל.
על פי נתונים סטטיסטיים של לשכת עורכי הדין, נכון לשנת 2009 היה עורך דין לכל 183 תושבים, בעוד בשנת 2000 היה עורך דין לכל 275 תושבים, ובשנות ה- 50 היה עורך דין אחד לכל 1687 תושבים, נתונים שניתן למצוא בכל פרסום וכמובן בעזרת פרסום בגוגל.

בתוך 19 שנים, החל משנת 1990 ועד שנת 2009 גדל מספר עורכי הדין בישראל פי 5. ברור מן הנתונים כי אין כל התאמתה בין הגידול באוכלוסיה לבין הגידול במספר עורכי הדין.
בעבר הלא רחוק, לימודי משפטים היו נחלתם של מי שהצליח להתקבל לאוניברסיטאות הנחשבות, רק שם, ניתן היה לרכוש השכלה בתחום המשפטי. לאט לאט עם הקמתן של המכללות הפרטיות, הפכו לימודי המשפטים נגישים גם למי שאינו עומד בתנאי הקבלה הגבוהים של האוניברסיטאות המובילות. במכללות אלו, תנאי הקבלה מעט נמוכים יותר אך העלות גבוהה הרבה יותר.

יש האומרים שכיוון שעלות הלימודים לשנה גבוהה כל כך (מעל 20,000 ₪) איכות המרצים אינה נופלת מן האיכות הידועה של האוניברסיטאות המובילות. ובכך הפכו המכללות להיות רלוונטיות יותר ויותר. מכללות אלו מאפשרות מסלולי לימודים נוחים יותר, גם לאנשים אשר עובדים במשרה מלאה, וחשקו בלימודי משפטים בין אם להרחבת אופקים ובין אם קריירה שנייה. כך בעצם הרחיבו את יכולת הציבור ללמוד ולרכוש השכלה בתחום המשפטי.
הקלות הרבה (יחסית) של רכישת השכלה בתחום המשפטי, יצרה מצב בו רבים חושקים בתואר הזה, דבר אשר גרם לכך כי רבים הינם בעלי תואר בתחום. הסינון הקיים בתחום הינו כמובן שנת ההתמחות, אשר בסופה מגיעה בחינת הלשכה, עליה ניתן לשמוע רבות כמובן בגלל הקושי הרב להצליח בה. דבר זה הינו הסנן האמיתי לכך שמי שאינו באמת מעוניין או לחילופין מתאים לשמש כעורך דין לא יעבור בחינה זו. בחינה זו הינה בחינה אשר בוחנת את הידע הרב הנדרש מעורך דין בכל תחומי העיסוק וללא קשר לתחום ההתמחות בו עסק בתקופת ההתמחות, כגון עורכי דין תמ"א 38. הבחינה מתחלקת לשני חלקים, החלק הראשון הינו החלק העיוני, בחינה בכתב הכוללת מספר רב של שאלות מכל תחומי העניין במשפטים, והחלק השני הינו הבחינה בעל פה, אשר באה לוודא כי אכן מי שנבחן יודע על מה הוא מדבר.
עקב הכמות הגדולה של עורכי הדין, קל מאוד להשתמש ב"איום" אני אפנה לעורך דין, ולאיים בתביעה על כל חריגה. יש העושים בזה שימוש לטובה ומשתמשים באיום זה במקומות בהם.באמת יש פגיעה ובכך מסייעים לשאר האזרחים. אך יש גם המשתמשים באיום זה שלא לצורך ובכך קצת פוגעים במעמדם של עורכי הדין. את עורכי הדין החופשיים אפשר בקלות למצוא בעזרת פרסום בגוגל, מחפשים עבודה ולקוחות.
לפרטים הכנסו לאתרו של עו"ד משה טרספולסקי